זו בקשת רשות להגן כנגד תביעה כספית בסדר דין מקוצר ע"ס 284,412.70 ש"ח שהוגשה ע"י התובע ובגין יתרת חוב על פי ספריו.
לטענת התובע (להלן:"הבנק"), פתחה המבקשת 1 (להלן:"החברה") חשבון ועל פי הסכם "תנאים כלליים לניהול חשבון מהדורה 9/04", נטען כי לחברה יתרת חובה, ושנושאת ריבית פיגורים על פי ההסכם, עוד נטען כי המבקש 2 חתם על "כתב ערבות מתמדת לכל חוב שאינה מוגבלת בסכום" , והתחייב לשלם לבנק ,את כל חובותיה של החברה. נטען כי הבנק פנה אל המבקשים לשלם את החוב אך לא נענה.
המבקשים טוענים, כי הבנק מסתיר עובדות. נטען כי החברה לא חרגה כלל ממסגרת האשראי, ויתרת החוב בח-ן נוצרה כתוצאה מביטול עסקאות ניכיון שיקים, ביטול שלא נעשה כדין. לטענתם, הוסכם בין הצדדים כי לחברה תהא מסגרת אשראי בח-ן , וכנגד הפקדת סכומי כסף שונים כפיקדון בבנק , וכן מסגרת ניכיונות שיקים בסכום כולל של 500,000 ש"ח . לטענתם, ביום 5.5.11 חייב הבנק את הח-ן בסכומי השיקים שנמסרו לבנק לניכיון, וכך העלה את יתרת החוב, שלא כדין. נטען כי אין בחיוב חשבון העו"ש, כדי ללמד, כי אותם שיקים שחויבו לא נפרעו ע"י מושכי השיקים. נטען להתנית שירות בשירות , וכי הבנק התנה את מתן האשראי ברכישת תוכנית חיסכון וללא שום קשר עסקי סביר בין השירות המבוקש לשירות שניתן.
המבקשים טוענים כי טענת הבנק, ולפיה החוב הרשום בספריו ישמש הוכחה מספקת לכל פרטיו, אינה נכונה באשר בית הדין לחוזים אחידים הורה לבטל סעיפים מהסוג הזה בחוזי הבנק, ונקבע כי אין תוקף משפטי לתנאי בהסכם לפיו אם לא יעיר הלקוח על דפי הח-ן, ייחשבו אלו נכונים, ועל פי ההלכה הקיימת יש להורות על ביטול הסעיף המהווה תנאי מקפח. המבקשים טוענים למחסור במסמכים. לעניין המבקש 2, נטען לתנאים מקפחים בכתב הערבות ושדינם להתבטל.
עוד נטען, כי התנהלות הבנק גרמה לנזק רב הן לחברה והן למבקש 2 .
ב"כ המשיב בסיכומיה, טענה כי המבקשים לא עומדים בדרישות הדין, לעניין ביטול תניות מקפחות, ומנועים לטעון בעניין, שעה שקיבלו לעיונם מסמכי החשבון, עובר לחתימה, וכן זנחו את הטענה להתניית שירות בשירות. וכי המבקש אישר בדיון, שכדין הועבר החוב לפירעון מיידי, ולטיפול משפטי וכתוצאה מכך בוטלו עסקאות הניכיון .
הלכה ידועה היא, כי בבוא בית המשפט להחליט בבקשה למתן רשות להתגונן, הוא אינו בודק את אמיתותן של העובדות הנטענות בתצהיר, אלא יוצא מההנחה, שהאמור בתצהיר אמת. כך ייטה להיעתר לבקשה בכל מקרה בו מגלה התצהיר הגנה אפשרית בפני התביעה, גם אם מדובר בהגנה דחוקה. מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר היא למנוע דיון בתובענה אם יתברר כי אין לנתבע סיכוי להצליח בהגנתו והיא בבחינת "הגנת בדים", מקום בו ישנה הגנה אפשרית אף אם היא קלושה, ייאפשר בית המשפט לנתבע להציגה.
ראה: ע"א 3374/05
אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ
(פורסם בנבו)
לאחר עיון בחומר שבתיק, הדיון אני מחליט לדחות את הבקשה.
אני סבור כי טענות המבקשים אינן מפורטות דיין, לגופם של דברים, וכנדרש בשלב דיוני זה, ונעדרות קונקרטיות, ולמעט בעניין טענה להפחתת סכומי השיקים המעותדים שהופקדו לניכיון, וככל שנפרעו .
בדיון נחקר המבקש 2 על תצהירו , המבקש אישר כי חתום על המסמכים, אמנם לא קרא את כולם אך איש לא מנע ממנו לעשות כן. המבקש טען כי רכש תוכניות חיסכון כנגד אשראי, אך לא פרט באלו תוכניות חיסכון מדובר, באלו תאריכים וכנגד מה הוגדל האשראי , וציין כי הופקדו בהם כ-40,000 ש"ח. המבקש, אישר כי יתרת החוב, שעמדה בעת העמדת הח-ן לפירעון, הייתה גדולה ממסגרת האשראי.
באשר לטענות לתנאי מקפח בחוזה אחיד, נפסק שלא די להעלות הטענה, אלא יש לפרט ולו לכאורה, וכנדרש בשלב זה , כיצד התנאי המקפח הנטען, מייתר או משפיע על החבות הנטענת, לא בבקשה ולא בדיון , ראיתי טענות מספיקות וקונקרטיות בעניין זה.
מן החומר שבפני, לא ראיתי שלמשיב לא הייתה זכות, ונוכח חריגה ממסגרת האשראי, להעמיד לפרעון מיידי, גם את סכומי הניכיון שהועמדו לח-ן בגין שיקים מעותדים. כאמור לא פורטה תשתית עובדתית מספקת, השוללת מן המשיב, ונוכח התביעה וההסכמים שצורפו ביחס לניהול החשבון והערבות, את הזכות להעמדת בטוחות, ולרבות שיקים מעותדים, לפירעון מיידי ומשהייתה חריגה בח-ן . לא ראיתי גם שהיעדר פירוט כאמור מקורו במסמכים שנדרשו ולא גולו, מה עוד שבשלב זה אין הכרח להוכיח טענה במסמך, אלא נדרשת פרישת תשתית עובדתית מפורטת .
עניין הפירעון המאוחר של השיקים העתידיים, ככל שנפרעו, ע"י המושכים השונים, כפי שצוין בהחלטתי בדיון מיום 4.12.11, אינה מעלה או מורידה לעניין החבות, להבדיל מעניין הפרעון, וכאשר ברי, כי יש להפחית מסכום החוב, כל שיק עתידי כזה, וככל שנפרע, והח-ן זוכה בו לאחר 15.5.11, שלמועדו הוגשה התביעה, לפי סעיף 6 לתביעה ונספח 3 לה.
נוכח האמור, עולה שלמבקשים אין הגנה לכאורית אפשרית, ביחס לחיוב הנדרש מחד, ואולם מאידך, יש להפחית מן החוב הפסוק, סכומו של כל שיק מעותד שנפרע בח-ן לאחר 15.5.11.
משכך,התובע/המשיב זכאי לפסק-דין לפי התביעה, בצירוף האגרה ששולמה, צמוד ונושא ריבית כחוק מיום התשלום, שכ"ט בגין התביעה, לפי התעריף המינימאלי המומלץ של לשכת עוה"ד, וכן שכ"ט בגין הדיון בבקשה, בסך 2,000 ש"ח צמוד ונושא ריבית כחוק.
ניתן להגיש פסיקתא לחתימה, לפסיקתא יש לצרף תצהיר פקיד מוסמך אצל התובע , לגבי אותם שיקים מעותדים שנפרעו, ככל שנפרעו, לאחר 15.5.11 בחשבון נשוא התביעה , ויש להפחית סכומם מן החוב הפסוק.
ככל שהמבקשים יהיו סבורים, שלא הופחת כל הסכום שהיה אמור להיות מופחת, ובגין שיקים מעותדים שזמן פרעונם לאחר 15.5.11 ונפרעו בחשבון, יהיו רשאים להגיש, ובהקשר זה בלבד, טענת פרעתי כמקובל בהוצל"פ, וככל שייפתח הליך לביצוע הפסק.
המזכירות תשלח ההחלטה לב"כ הצדדים.